1. 1. זוהי תביעה כספית לחייב הנתבע בתשלום סך של 60,000 ש"ח בגין הפרת סימניה המסחריים הרשומים של התובעת 2, תוך החזקה לצרכי מסחר ושיווק של 325 מכנסי ג'ינס, 25 חולצות ו- 17 חגורות הנחזים להיות מוצרים מתוצרתה של התובעת 2 תוך העתקה שלא כדין ושימוש בסימני המסחר של התובעת.
2. 2. התובעת 2, דיזל, הינה יצרנית ומשווקת של מותגי האופנה הידועים בשם DIESELועל שמה נרשמו סימני מסחר נספחים ב1-ב5 לכתב התביעה.
3. 3. דיזל הרשתה לתובעת 1, פולימוד לעשות שימוש בסימני המסחר, לייבא להפיץ לשווק ולפרסם את מוצרי דיזל בישראל, כמפיץ מורשה בלעדי בישראל. דיזל לא נתה לנתבע או למי מטעמו רשות לייצר מוצרים הנושאים סימני המסחר של דיזל, להשתמש או להעתיק את הסימנים.
4. 4. הנתבע הוא במועדים הרלוונטיים לארוע כתב התביעה, בעל חנות לממכר פרטי לבוש ברחוב העצמאות 17 בחיפה. ביום 26/6/02 נתפסו בחנותו 24 חולצות, 321 מכנסיים ו- 16 חגורות הנושאים את הסימן המסחרי הרשום דיזל.
פרטי הלבוש שנתפסו בפשיטה זוהו על ידי מנכ"ל פולימוד כזיוף והעתקה שלא כדין של סימן המסחר שבבעלות דיזל.
5. הנתבע טוען כי 321 זוגות המכנסיים שנתפסו, היו מחוץ לחנות שלו באריזות סגורות, ולא היו מוצגים למכירה, ולפיכך לא ידע כי הם נושאים את סימון המסחר של דיזל. באשר ל- 24 חולצות ו- 16 חגורות, טוען הנתבע כי הוא לא מחזיק, ולא החזיק סחורה מזוייפת, ואם מתוך אלפי המוצרים שבחנותו מספר מועט מאוד של פריטים חשודים כמפרי זכויות יוצרים של התובעת, הרי הדבר נעשה שלא בידיעתו וכי הוטעה ו/או רומה על ידי סוחרים.
6. 6. טענת הנתבע היא כי לא מכר ואינו מוכר מוצרים הנחזים כמוצרים של מי מהתובעות, לא עשה שום שימוש לא חוקי בסימנים הרשומים של התובעת 2 ו/או בסחורה של מי מהתובעות ו/או בסחורה הנחזית כסחורה של התובעת, אך איננה שלה.
7. 7. מטעם התובעים, הוגש לבית המשפט תצהיר עדותו הראשית של מר יגאל ויין מי שהוסמך לפעול מטעם התובעת 1 לפעול לתפיסת מוצרים המחקים ומזייפים את מוצרי האופנה המיוצרים על ידה. כמו כן הוצגה לבית-המשפט חוו"ד מומחה מאת מתתיהו פולק, המשמש מנכ"ל התובעת 1 היבואנית הבלעדית והמורשה של מוצרי הלבוש של "דיזל". הנתבע מסר תצהיר עדותו.
8. 8. ביום 12/2/2007 הגיעו הצדדים להסדר דיוני שאושר בתוקף של החלטה ולפיו - מוותרים הצדדים על חקירת המצהירים מטעמם, לרבות חוו"ד המומחה שהגישו התובעות. הוסכם ביניהם כי לחומר הראיות בתיק יצורף כתב האישום המתוקן והעתק הפרוטוקול בת.פ. 1728/03 בבית משפט השלום בחיפה, בו הורשע הנתבע בעבירה על פי סעיף 60 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש] תשל"ב-1972.
הוסכם על הצדדים כי לעניין תובענה זו בלבד, ישמשו עובדות כתב האישום המתוקן כמעשי ההפרה של הנתבע בתובענה זו.
בנוסף, הסכימו בעלי הדין כי לאחר הגשת סיכומיהם הקצרים בכתב, יפסוק בית המשפט בפשרה בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984, בין על דרך של דחיית התביעה, קבלתה במלואה, וכל תוצאה אחרת בתווך.
כן הסכימו בעלי הדין כי באם לא יחוייב הנתבע במלוא סכום התביעה תקבע סנקציה כספית כלפי הנתבע במידה ולא יקיים את פסק הדין, וכי כל סכום שייפסק ייקבע לתשלומו בתשלומים, עד 12 תשלומים - לבסוף הוסכם על הצדדים, כי הנתבע יצרף לסיכומיו מסמכים הנוגעים למצבו הרפואי של הנתבע וכן מסמכים הנוגעים לסגירת העסק מטעמו, מבלי שהתובעות מסכימות לכך שעובדות אלה יהוו שיקול בפסק הדין.
כתב האישום המתוקן בת.פ. 1728/03, מעלה כי הנתבע הואשם בכך שביום 26/6/02 הציע למכירה ביודעין ותוך כוונה להונות 25 חולצות ו- 17 חגורות הנושאים סימן מסחר רשום דיזל מזוייף וכל זאת שהוא אינו בעל הסימן.
מכתב האישום המקורי נמחק פריט האישום המייחס לנתבע הצעה למכירה תוך כוונה להונות של 325 מכנסי ג'ינס. עיון בפרוטוקול הדיון מעלה כי התובעת מטעם המדינה הודיעה על תיקון כתב האישום בטרם הקראה על ידי מחיקת העובדה בעניין מכנסי הג'ינס - אלו שהיו בתוך שקיות בתוך המחסן, והנתבע הורשע על פי הודאתו ונגזר עליו עונש של מאסר על תנאי ומסירת התחייבות כספית על סך 4000 ש"ח.
לסיכומי ב"כ הנתבע צורף מכתבו של ד"ר פורקוש מנדל, רופא משפחה ממרפאת עוזיאל, קרית אתא, ובו הוא מאשר כי הנתבע מוכר במרפאה כסובל ממצב אחר אוטם חריף בשריר הלב, אושפז במחלקה קרדיאולוגית ב- 2001, נמצא במעקב וטיפול במרפאה קרדיולוגית, סובל ממחלת סכרת ונזקק לטיפול תרופתי זה מספר שנים וממחלה פפטית של התרסיון ומצב אחר דימום.
בנוסף, צורף לסיכומי הנתבע אישור על בקשה לסגירת תיק מע"מ מיום 1.11.05 ואישור על תשלומי גמלת זיקנה על ידי המוסד לביטוח לאומי החל מיום 1/5/2006.
לאחר שעיינתי היטב בכתבי הטענות, על נספחיהם בתצהירי העדות הראשית ובחוו"ד מומחה ובכלחומר הראיות, ושקלתי היטב את הדברים, ראיתי בהסכמת הצדדים לפסוק על דרך הפשרה כדלקמן:
א. א. הנתבע ישלם לתובעות יחד ולחוד סך של 18,000 ש"ח ב- 12 תשלומים שוויים ורצופים של 1500 ש"ח מדי חודש בחודשו החל מיום 28/4/07 ומדי 28 לחודש לאחר מכן.
ב. ב. לא ישלם הנתבע חמישה מן התשלומים במלואם ו/או במועדם, יחוייב הנתבע בתשלום מלוא סכום התביעה בסך של 60,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1/5/05 ועד התשלום בפועל, במקום החיוב בס"ק (א) לפסק הדין.